הדרך
הדרך כמו שאני רואה אותה היא כל חיינו, בסוף נמות, הדרך היא התוכן אותו אנו יוצקים לחיינו – יש לנו כל כך הרבה חושים שבאמצעותם אנו יכולים לעצור בדרך וליהנות ממנה, להריח את הפרחים בצידי הדרך לראות את הנופים, להיזכר בזיכרונות נעימים והכול מתוך הדרך אותה אנו עוברים, יש לנו גם את האפשרות ללמוד במהלך הדרך שלנו – לאגור חוויות ולשנות כיון, להחליף מטרות וליצור דרכים חדשות עבורנו.
מבין כל ארבעת הרבדים המרכיבים אותנו, חוש הדרך נמצא ברובד הגופני, הוא אחד מתוך 12 חושים – זה חוש של עשיה במציאות, קיים בעולם הפיזי.
היכולת המתפתחת מחוש זה היא היכולת להפוך תהליך ליעד. מה שחשוב הוא התהליך, הדרך בה אנו הולכים. מה שצריך לכוון אותנו בחוש זה הוא מצפן השמחה, לדוגמא – אני הצבתי לעצמי מטרה – יעד – אני רוצה להרוויח 20 אלף שקלים בחודש.. לטובת המטרה הזאת אני מתחילה ללמוד הנהלת חשבונות.... תוך כדי הלימודים, אני שמה לב שאני לא מאושרת, לא שמח לי, לא טוב לי... אני לא מתחברת לזה, משעמם לי – טוב אעשה אם בשלב הזה אעצור, אתבונן על המציאות שלי ואשאל את עצמי, האם לשים לעצמי מטרה חדשה? או אולי יש דרך אחרת להגיע למטרה שאני רוצה....
כמו לכל יכולת אחרת, יש לחוש הזה איבר בגוף שקשור אליו- במקרה של הדרך – האיבר הוא הקיבה. למה? - הדרך עבורנו היא כמו הקיבה לאוכל שאנו אוכלים - ביצועיסט... הקיבה מעכלת את המזון כמו שהדרך גורמת לנו לעכל את המטרות שלנו, את היעדים שלנו, הקיבה היא הדרך בה האוכל עובר – עצם היותנו בדרך מעצבת את ההבנה התיאורטית שלנו, את העמדה שלנו לגבי נושא מסוים – רק אחרי שהלכנו בדרך מסוימת אנו יכולים להגיד שעמדה מסוימת היא באמת שלנו – לדוגמא– אפשר לתאר את הטעם של התפוז, ואת הריח של התפוז, ואת המיצים שלו – משהו יכול לספר לנו על כל אלו – אבל, רק לאחר שאכלנו את התפוז והרגשנו בעצמנו וחשנו את כל מה שיש בתפוז – אנו יכולים להגיד האם לדעתנו התפוז טעים, מה יש בו ומה אין בו – הלכנו בדרך האכילה, נהנינו מכל ביס, מכל שפריץ של מיץ, הרחנו את הריח של התפוז, הבטנו על הצבע שלו... חשנו אותו בידיים שלנו – היינו בדרך התפוז. זה ההבדל בין להיות בדרך לבין לא להיות.
העולם כולו דרכים, לכל אחד מאיתנו הדרך שלו, הנתיב האישי שלו במהלך החיים – כל דבר שמתרחש על פני הזמן והמקום – הוא דרך, הוא תהליך. כל קביעת יעד שלנו טוב שתיעשה על ידי השמת כוונה, מה אנו רוצים- זה הזרע שאנו זורעים – לאחר שקבענו מה אנו רוצים – נניח אותו בצד ונפנה את כל זמננו, מרצנו, תשומת ליבנו ונהיה כל כולנו בדרך – בהווה – כי הכול קורה כאן ועכשיו :-)
לסיכום – "קבעו יעד כדי ליצור את הדרך, ואחר כך תניחו ליעד והתמקדו בתהליך, בדרך". התהליך הוא החיים, והיעד הוא הסוף. הצבת היעד היא האמצעי להשגת המטרה שהיא הדרך.