•  דף הבית
•  אודות יוסי
•  אודות אוסנת
•  המלצות ותודות
•  מאמרים
•  צור קשר

שירה כתרפיה

השירה פונה ישירות לרגש ופותחת רגשות כלואים – עוזרת לנו לקבל עצמנו ואת רגשותינו כפי שהם – להיפתח להשתחרר ולהכניס שמחה למקומות הכי מוזנחים בתוכנו. שמחה זו מחוללת שינוי עמוק בחיים וביכולת המימוש העצמי. כדאי לשיר שירים אהובים, מוכרים, כאלה שאנו מתחברים אליהם. לשירים אלו פוטנציאל להוציא מתוכנו מטען רגשי רב עוצמה, אשר יביא אתו שטף של תובנות.

לשיר שיר מתאים כמעט לכולם ולא דורשת יכולת שירה או מוסיקליות מיוחדת. ישנם כמה דרכים להתכוונן לשיר. לכל אחד יש את דרכו הייחודית שמתפתחת תוך כדי עבודה. אפשר לשים לב איך אנו שרים את השיר – האם בקול שקט או מופנם, מדוע בחרנו את השיר? איך אני מתחבר טקסטואלית. אפשר לראות אפילו איזה איזורים בגוף חסומים בגוף אצלנו שאנו שרים – ואז אפשר להפעיל ולהזיז את הגוף תוך כדי שירה – ויפתחו חסמים , האנרגיה תזרום ותשתחרר בשירה יחד עם החומר הרגשי שהיה חסום.

כאשר אנו מתמקדים בטקסט, כדי "לעשות עבודה", אנו צריכים להרגיש כאילו אנו כתבנו את השיר אנו הולכים. מה שצריך לכוון אותנו בחוש זה הוא מצפן השמחה, לדוגמא – אני הצבתי לעצמי מטרה בעצמנו, ואז נוכל להיעזר בשיר כדי להגיע לרגשותינו.
כאשר באמת נגע ברגשותינו, נבחין בדרך בה נפתחים הנשימה והקול שלנו. זה הרגע בו אנו מתחילים לשיר ברגש מעומק ליבנו.
דרך ההתמקדות בטקסט ניתן לשמור על גיוון כמספר השירים שיש בעולם – ובאמצעות כל שיר אפשר לבטא שמחה, כעס, עצב, מיניות, תקיפות, כוח, חמלה, שנאה, אהבה וכל מה שאפשר לעלות על הדעת.

התמקדות נוספת בגוף תסייע לנו לשחרר רגשות כלואים. אברי הגוף המחזיקים רגשות -האגן ,אברי המין, הבטן, הלב, הגרון, הפנים העיניים ועוד. כל איבר טומן בחובו רגשות שונים ועל ידי הפעלתו בזמן השירה משתחרר חומר רגשי רב. למשל בבטן מצטבר הרבה כעס וכשמתרכזים בבטן בעבודה על שיר משתחררים לעיתים קרובות הרי געש של כעסים שחיכו אולי כל החיים להשתחרר.
מיד נקבל תחושת הקלה מיידית. הביטחון העצמי יתחזק לטווח ארוך. כשעובדים על האגן ועצם הזנב נתחבר של האדמה לקצב ולחיות ובדרך כלל גם נתמלא בתחושה של שלווה ויציבות.
לסיכום, בכל איבר יש את הסגולה שלו והחומר הנפשי שמקושר אליו, אפשר להגיד ,שכל איבר הוא עולם ומלואו.

היתרון הבולט לשחרור הרגשות מתוך שירה היא הקלות והטבעיות בה נפתחים הרגשות עם כל עומקם, ללא מניפולציות על הגוף, וללא התערבות שכלית, דבר שמשאיר אותנו קרובים לעצמנו מחד, ושומרים מרחב מוגן ואינטימי מאידך, בו אנו לומדים להכיר את רגשותינו מקרוב ואף לבטא אותם דרך קולנו ולשחררם בצורה אוטנטית.

לעיתים אנו אף עלולים להצליח לפתור קונפליקטים שהפסיכולוגיה הקונבנציונלית מתקשה להתמודד איתם אולי משום, שהרבה פעמים מה שאנו צריכים יותר מהכול זה ללמוד איך להרגיש אחרי שנים של צמצום ההרגשה, ושיטה זו היא דרך המלך להרגשה.

מהי שירה ללא מוסיקה ונגינה....
עוד מימי התנ"ך - הנגן הראשון המוזכר במקרא הוא יובל בן למך המתואר "אבי כל תופש כנור ועוגב" (בראשית ד, כא), ויש הרואים בו ממציא חכמה בעלת מטרה נאלצת לאזן בין מזגי האדם. אין ספק שתרומתה של המוסיקה לאדם היא רבה. כבר המקרא עצמו מציין את תרומתה לשאול (שמואל א טז, כג) ולאלישע (מלכים ב ג, טו).

המוסיקה משמשת גם כתרפיה ועשויה לשמח את לבם של השרויים בדיכאון, דוגמת שאול ודוד: "והיה בהיות רוח אלוקים [רעה] אל שאול ולקח דוד את הכינור ונגן בידו ורוח לשאול וטוב לו, וסרה מעליו רוח הרעה" (שמואל א טז, כג). וכן כותב גם הרמב"ם במאה השתים עשרה; "וכן מי שהתעורר עליו מרה שחורה, יסירה בשמיעת הניגונים ובמיני זמר ובטיול בגנים וכו' וכיוצא בהם ממה שיריב הנפש ויסיר חולי המרה השחורה ממנו".

רבי יהודה הלוי הפילוסוף והמשורר, מתאר למלך כוזר את חשיבותה של עבודת הלויים בבית המקדש: "אבל חכמת הנגינה - צייר לך אומה המחשיבה את זמרתם של החשובים בבניה, הם 'בני לוי', העוסקים בנגינה כבמלאכת הקודש בבית הקדוש במועדים המקודשים, ואנשים אלה חופשים מעול הפרנסה, בהיותם נהנים מן המשרות, ואין להם עסק כי אם הנגינה, והאמנות הזאת, החשובה אצל כל בני האדם בכלל, נכבדת אז בייחוד בעיני כל בני האומה אצילת היחס [עם ישראל] וזכת התכונה, ובראש העוסקים בה דוד ושמואל". ריה"ל רואה במוסיקה, שבסיסה הוא דתי, אמנות המוחשבת ביותר אצל היהודים. אין ספק, שיהודי ספרד בתקופתו הושפעו מהשירה ומהמוסיקה הערבית, וראו בה אמצעי חשוב בעבודת הבורא. כיום לא ניתן לתאר תפילה בבית הכנסת, או בטקס דתי כל שהוא, ללא האלמנט המוסיקלי.

המוסיקה מאפשרת לנו להתחבר למקום הבריא שלנו – המקום היוצר. היא מאפשרת מימד להתבטאות ומימד ליצירה. גם אם קשה לנו להתבטא ורבלית, במוסיקה זה תמיד ייצא בצורה טובה, מכיוון שמדובר ביצירה ובצלילים: אין אחד שלא יכול לעשות את זה, ולכן זה גם מהנה, זהו משהו שניתן "להצליח" בו. וברגע שיש יצירה ועשייה – יש צעידה קדימה.
המטרה האולטימטיבית בתרפיה במוסיקה היא לאפשר לכל אחד להרגיש טוב עם עצמו ועם הסביבה שלו. כאשר אינני פנויה רגשית, חיי נעצרים. המוסיקה משמשת כלי לשחרור מעצורים. ילדינו, שכל כך עמוסי רגשות כתוצאה ממצבים קיצוניים, משגרה עמוסה, מושפעים מהם בכל היבט והיבט בחייהם. באמצעות חיבור לחלק הבריא והיוצר שלנו, אנו יכולים להכיר בצדדים הבריאים והחיוביים שבנו, ולהתמקד בהם.